Mediterráneo
Joan Manuel Serrat| Versione ebraica / Hebrew version / Version hébraïque / Hepreankielinen v... | |
| Mediterrâneo Talvez porque minha infância continua brincando na tua praia, e escondido atrás dos juncos dorme o meu primeiro amor, levo tua luz e teu cheiro aonde quer que eu vá, e amontoado em tua areia guardo amor, brinquedos e tristezas. Eu, que na pele tenho o sabor amargo do pranto eterno, que derramaram em ti cem aldeias de Algeciras a Estambul, para que pintes de azul tuas longas noites de inverno. Por força de desventuras, tua alma é profunda e escura. A teus entardeceres vermelhos se acostumaram meus olhos como a curva na estrada. Sou canto, sou mentiroso, gosto do jogo e do vinho, tenho alma de marinheiro. O que vou fazer, se eu nasci no Mediterrâneo nasci no Mediterrâneo? E te aproximas, e te vais depois de beijar minha aldeia. Brincando com a maré te vais, pensando em voltar. Sois como uma mulher perfurmadinha de alcatrão que anseia e que se ama que se conhece e se teme. Ai... Se um dia para meu mal vem me buscar a morte. Empurre ao mar minha barca com um elevador outonal e deixe que o temporal raspe suas asas brancas. E a mim enterre-me sem luto entre a praia e o céu. Na ladeira de um monte mais alto que o horizonte. Quero ter boa vista. Meu corpo será caminho, darei verde aos pinheiros e amarelo à acácia. Perto do mar. Porque eu nasci no Mediterráneo nasci no Mediterráneo nasci no Mediterráneo. | הים התיכון אולי כי ילדותי עוד משחקת בחופיך ומאחורי קניך אהבתי הראשונה שוכבת שם ישנה, אסופה בחולותיך אני אקח איתי את הריחות שלך לכל מקום שאליו אלך אני שבעורי שמור טעם המלח הדומע ששפכו בך כבר מאה עמים מגיברלטר לאיסטנבול בלילות של המבול כשאיש אינו שומע ועכשיו מרב עצב ודמעות נשמתך כהה ועמוקה מאד ועיניי כבר רגילות אל שקיעותיך הסגולות כמו השפה אל הדרך אני זמרת שקרנית, מהמרת, שתיינית יש לי נפש של צוענייה כנראה מזה כבר לא אוכל לברוח, הים התיכון אני נולדתי בו אם יום אחד אל שערי אלת המוות תבוא לפתע דחפו לים את הסירה שלי לסערה ותנו לרוח הרע לפרק את כנפיה בלי לבכות תטמנו אותי בחול, שם בין השמים אל החוף במורד ההר מעל האופק ככה שיהיה לי נוף שאוכל לראות את כולו גופי לא יהיה אלא דרך, צבע לעצי הארז ולצמחי הרותם וככה אשאר תמיד תמיד קרוב לים התיכון שנולדתי בו, הים התיכון אני נולדתי בו |
