|
| translated by Maxim Zhak
|
| MY HAMLET | המלט שלי |
| | |
| I’ll just explain a thing or two in verse: | אני אסביר רק חלק בשירי – |
| Alas, with full account, I’m not invested… | איני רשאי לחשוף הכול כרגע... |
| I was conceived in sin, as you would guess, - | הייתי נהרה כמו שצריך, |
| In sweat and jitters of the night of wedding. | בליל-כלולות, ביזע וביגע. |
| | |
| I was aware that taking off the ground, | ידעתי: כשלמעלה מטפסים |
| As we ascend, we grow thick-skinned and cruel. | כך אנו מפתחים קשיחות היתר; |
| I strode forth, calm and upright, to be crowned | הלכתי כל הדרך לכסי |
| And, born in wedlock, acted as Prince Royal. | והתנהגתי כנסיך הכתר. |
| | |
| I knew that all would be the way I wished. | ידעתי, כי יהיה כרצוני, |
| I never lost and always had a fair chunk. | לא הקדירוני אבדות או עצב, |
| My school and fencing mates obeyed my will | וחבריי שמרו לי אמונים |
| Like fathers theirs obeyed the Crown of Denmark. | כמו ששמרו אבותיהם לעצר. |
| | |
| I didn’t care about the things I said, | דברים לקחתי לא ברצינות |
| And carelessly squandered my avowals – | ומילותיי זרקתי סתם לרוח - |
| All noble kids believed me all the same, | גם כך כולם סביבי מהילדות |
| Assenting to my primacy of power. | היו מאמינים לי בלי ויכוח. |
| | |
| We startled watchmen on a beat at night, | הבהלנו את שומרי בית העלמין, |
| The time was ailing with us, like with smallpox. | חלה בנו הזמן כמו בקצרת. |
| I slept on skins, ate, picking meat off knife, | בשר צלוי אכלתי מסכין |
| And harrowed an unruly horse with stirrups . | ואת סוסי עיניתי עם משוורת. |
| | |
| I knew, one day, I would be prompted ‘Reign!’ – | ידעתי כי יגידו לי: "תשלוט!" - |
| My brow was branded by my lot on birthday. | אות הגורל צרוב לי מהולדת. |
| Beside chased harnesses, I felt like crazed, | והשתגעתי בין הרתמות, |
| And stoically endured duress of learning. | הייתי סובלני כלפי אי-צדק. |
| | |
| I mastered smiling only with my mouth, | בקצה שפתיי יכולתי לחייך |
| Whereas a covert look was cross and choleric | ולהסתיר מבט לפי הצורך, |
| For I’d been fostered by my father’s clown. | כך בזמנו ליצן אותי חינך, – |
| Alas, that jester’s dead. Amen! Poor Yorick! | עכשיו הוא מת. אמן, שלימזל יוריק!.. |
| | |
| Yet I refused to have a share in takes | אבל ויתרתי על החלוקה |
| Of glory, privileges, plunders, tributes. | של תהילה, כבוד, זכויות היתר: |
| I pitied suddenly a page, who'd passed away… | על המשרת המת חשתי תוגה, |
| I tried to do no harm to tender green shoots. | התחלתי לעקוף שתילים לפתע... |
| | |
| And I gave up the ghost on hunter’s zest, | אני שכחתי להט של מצוד, |
| I was grossed out by coursers, hounds and beagles, | כלבי הציד שנאתי עד צמרמורת, |
| From wounded game, I held my horse at length, | הכיתי את הציידים בשוט |
| Chastising huntsmen, and pursuers, and beaters. | והרצתיהו את סוסי אחורה. |
| | |
| Aware that our pastime, day by day, | ראיתי – משחקינו התמימים |
| Increasingly reminded of mistreatment, | מיום ליום קירבונו אל התופת, – |
| I washed the daily swinishness away | בעלטה, בתוך מים זורמים |
| In running water late at night in secret. | טיהרתי את עצמי מהטינופת. |
| | |
| It dawned on me that, getting sore in mind, | מרוב חוכמה נהייתי מטומטם, |
| I failed to note domestic folk intriguing. | החמצתי מזימות של האליטה. |
| I didn’t like the age, nor did I like | נמאס לי מהזמן שלי וגם |
| The people in it. And I took to reading. | מאנשים, אז לספרים פניתי. |
| | |
| As avid as a greedy spider, brains | מוחי הסקרני והחמדן |
| Grasped everything I studied: rest and motion. | קלט הכול, מאלפא עד אומגה. |
| But sciences and thoughts were plainly vain, | אך לא מועיל שום ידע ומדע, |
| Since everything was their controversion. | כשמציאות מפרתם כול רגע. |
| | |
| The ties with playmates came to fray away: | חברי ילדות הפכו לאשליות, |
| The Ariadne’s thread turned out a game plan. | חוט אריאדנה לא גילה ת'דרך. |
| “To be or not to be” – I tried to weigh | תהיתי על "להיות או לא להיות", |
| And failed to see the key to this dilemma. | כמו על איזו ברירה בלתי-נפתרת. |
| | |
| A sea of troubles, though, keeps raging high. | אך ים צרות – תמיד אותו הים, |
| We're shooting at it, millet at a bolter, | אותו אנו דולים בלא תועלת, |
| Removing chancy answers thereby, | ומנפים תשובה בת-הזיה |
| Apart from this sophisticated poser. | מתוך השאלה המבלבלת. |
| | |
| I heard my father’s call through dying hum | קול של קדומים שומע תוך שתיקה, |
| And followed it, pursued by creeping doubts; | הלכתי אל הקול, אחוז בפחד, |
| A heavy load of musings tugged me up, | עומס ספקות אל על אותי דחף, |
| While carnal wings lugged down, into the ground. | אבל בשרי היה מושך לשחת. |
| | |
| The stuff, days welded me from, had been frail | לנתך רך גיבשו אותי ימים - |
| And given at the seams, while indurating, | רק התמצק, וכבר רופף בלי כוח. |
| And I shed blood like others, and, like they, | אני שפכתי דם כמו אחרים, |
| I turned out weak to waive retaliating. | ולא יכולתי מנקימה לשכוח. |
| | |
| My last success was, in the end, my fall. | עלייתי – היא סוג של מפלה. |
| Ophelia! Afterlife is not decayin’. | אופליה! בכך דיני נגזר כאן. |
| But I became a murderer, therefore | רצחתי, אך ביחד ממילא |
| No better than the one, who I had slain. | עם הנרצח נופל לאותה קרקע. |
| | |
| It’s I, prince Hamlet, I abhorred duress, | חשתי סלידה כלפי האלימות, |
| I could care less about the Danish Crown, and | בכס הדני לא ראיתי ערך, – |
| Yet they suspected me of breaking necks | אך בעיניהם רק לשם מרות |
| Thus getting rid of rivalry for power. | נלחמתי והרגתי כל הדרך. |
| | |
| But bright insights are apt to look like craze, | אך רשף גאוני חסר תקווה, |
| At birth, a fatal end peeps out askance. And | בעת לידה פורש שד מוות רשת. |
| Perplexing are the answers that we raise, | ואנו מציבים את התשובה |
| And no one sees the question to be answered. | מבלי לדעת שאלה נדרשת. |
