Банька по-белому
Vladimir Semënovič Vysotskij / Владимир Семёнович Высоцкий| Versione in lingua esperanto di Nikolai Lozgaĉev (1988) | |
| מרחץ לבן את תסיקי לי, גברת טובה שלי, אעשה לי מרחץ, אתלהט! על דרגש חם אשכב, בפינה ההיא, ואשמיד כל ספק וכל חטא, אחלש, אתמוגג - בלי בושה - אני, דלי של מים קרים - סוף דבר. חריטה מזמנים של פולחן אישי מכחילה על חזי השמאלי. את תסיקי, תסיקי, תלביני לי, לאור-יום, אור לבן אשתוקק. אשרף ממרחץ הלבן שלי, אד לוהט - הוא יותיר לשוני. אמונה וגם יער שורשו כליל, כמה צער ידענו, דרכים!.. על חזי השמאלי - סטלין בפרופיל, מימין - זו מרינה - פנים. אמונה זו שלי, ללא סייג וגבול - בזכותך "גן העדן" לי גמול! כך קיבלתי שנות חושך ללא תגמול על טיפשות זו שלי בלא גבול. את תסיקי, תרביצי מרחץ לבן, הן שכחתי כיצד נראה יום. אתלהט, אשרף, אתמלא עשן, ויותר לשוני מהחום. אזכר אין עם שחר לקחו אותי, לאחי אז צעקתי - "תציל!" שני שומרים-מלווים קבע לצדי במסלול מחנות בסיביר. אחר כך במכרות, בסלילת כבישים, בביצות אנו אפר בולעים, ופרופילים שלו על הלב חורטים - שישמע לבבות מתדפקים. אל תסיקי. תפסיקי מרחץ לבן, הן שכחתי כיצד נראה יום. אתלהט, אשרף, אתמלא עשן, ויותר לשוני מהחום. מצטמרר מסיפור המבחיל, המר, האדים מפזרים מחשבות. ובמקום ערפילי העבר הקר, אתנחם בטיפול לוהטות. שאלה מתדפקת, רוצה לצאת: אז לשוא הוא חתום על לבי?! עם זרדים של לבנה אצליף כעת - בחורשת הזמן השקרי. אתלהט, אשרף, אתמלא עשן ויותר לשוני מהחום, מהקור, מהחום. את תסיקי, תפסיקי, תסיקי מרחץ לבן כדי שכן אתרגל לאור-יום... | ŜVITBANEJO Hejtu do l’ ŝvitbanejon laŭ l’ blank-metod’: tro malfruis la lum’ de l’ liber’. La haladz’ liberigos min de l’ hipnot’, paroladon fluigo sincer’. Ŝvitbanejon ekhejtu, mastrinjo, por ekardigu, flagrigu mi min. Tie, sur ligna benko, mi pelos for ĉiujn dubojn el mia anim’. Mi ekĝuos ĝis perdo de hont’ kaj dec’, akvo lavos min de l’ tempa krust’, l’ memoraĵo de l’ kulto de l’ personec’, jen, ekbluos maldekstre sur l’ brust’. Hejtu do l’ ŝvitbanejon laŭ l’ blank-metod’: tro malfruis la lum’ de l’ liber’. La haladz’ liberigos min de l’ hipnot’, paroladon fluigo sincer’. Multo estas falinta da forst’ kaj fid’, dum sopiris ni en bagn-azil’. Sur la brust’, dekstraflanke - la manja vid’ kaj maldekstre - l’ stalina profil’. Paradizon vizitis por longa temp’ mi pro mia sindona la fid’. Modifiĝis je l’ viv’ sen esper’ kaj sent’ mia neimagebla stupid’. Hejtu do l’ ŝvitbanejon laŭ l’ blank-metod’: tro malfruis la lum’ de l’ liber’. La haladz’ liberigos min de l’ hipnot’, paroladon fluigo sincer’. Jen, resonas al mi ĉe l’ matena rand’ al la frato pri help’ la petkri’: la du belaj gardistoj for parta land’ veturigis min al Siberi’. Kaj pli poste, en bagna barak-medi’, forglutinte panpecon kun plor’, la profilon tatuis ĉe l’ koroj ni, ke li aŭdu batadon de kor’. Ej, ne hejtu l’ banejon laŭ l’ blank-metod’... tro malfruis la lum’ de l’ liber’. La haladz’ liberigos min de l’ hipnot’, paroladon fluigo sincer’. Ho, ekskuis min de la rakonto trem’, dubojn pelis vapor’ de l’ stultul’. Post la frosta nebula pasinta temp’ min sobrigas la arda nebul’. Ekbatadis la pensoj sub la krani’: iĝis, ke vane stampis mi min! Kao per kvasto betula vergfrapas mi la heredon de l’ morna pasint’. Ej, ne hejtu l’ banejon laŭ l’ blank-metod’... tro malfruis la lum’ de l’ liber’. La haladz’ liberigos min de l’ hipnot’, paroladon fluigo sincer’. |
