Language   

Language: Yiddish

List of versions


Related Songs

איציק װיטענבערג
(Shmerke Katsherginski [Shmerke Kaczerginski] / שמערקע קאַטשערגינסקי)
דאָרט בײַם ברעג פֿון װעלדל
(Shmerke Katsherginski [Shmerke Kaczerginski] / שמערקע קאַטשערגינסקי)
עס איז געװענ אַ זומער־טאָג
(Rikle Glezer / ריקלע גלעזער)


Shtiler, shtiler
[1942]
Parole di Shmerke Kaczerginski
Musica di Alex Wolkoviski (Alexander Wolkowsky, Alexander Tamir)
Lyrics by Shmerke Kaczerginski
Music by Alex Wolkoviski (Alexander Wolkowsky, Alexander Tamir)

shtiler

"'Shtiler, shtiler’ (Hush, hush), composed by the eleven-year-old Alek Volkoviski with lyrics by Shmerke Kaczerginski, was one of the best-loved songs of the Vilna ghetto. The lullaby was first performed in April 1943, at one of the last Jewish Council-organised concerts before the ghetto’s liquidation. The poignant lyrics chronicle the murders taking place at Ponar, a forest near Vilna, and lament the pain and suffering of the ghetto inmates." - Music and the Holocaust

"The song was published by Shmerke Kaczerginski in his anthology, Lider fun di Getos un Lagern (1948): the lyrics appear on page 88, the melody on page 385. The song was also published in Eleanor Mlotek and Malke Gottlieb’s anthology, Mir Zaynen Do (We Are Here, 1983: p. 46) with transliteration, translation to English and musical notes. The song was published in Hebrew translation by the poet Abraham Shlonsky in Moshe Prager’s anthology Min Hametzar Karati (1954: p.95) as well as Ernst Horowitz’s Min Hametzar (1987, p. 44). The song’s lyrics were written in the Vilna ghetto by Kaczerginski – an educator, author, poet and partisan. The accompanying melody was written by Alexander Volkovitski (today Tamir) when he was 11 years old, winning a Judenrat competition in April 1943 encouraging cultural endeavors in the ghetto. The song describes the events at Ponary as a mother singing a lullaby to her son. She tells him of the tragedy of Vilna but expresses her hope that from the darkness light will break forth. The song is a kind of lullaby to the “graves” that were born after the massacre of Vilna’s Jews at Ponary. In the first verse, the mother asks her son not to cry over the disappearance of his father because their enemies would not understand. In the second verse, with the coming of spring, the son is also sent to his death. The third verse and the end of the song finds the mother promising her son that the sun will shine once more, and freedom will come and bring back his missing father. Lullabies had long been one of the most popular Yiddish song genres. They formed part of the Yiddish theater tradition since Abraham Goldfadn’s popular lullaby “Rozhinkes mit mandlen” (Raisins and Almonds), also based on folk lullaby. Most of the lullabies told of a missing father, with the mother soothing her child to sleep and telling him of better days and a brighter future awaiting him. During the Holocaust, this tradition became fertile ground for a new kind of lullaby based either on popular melodies or new ones, as in this case. According to a note in Kaczerginski’s book, the song was performed in the Vilna ghetto by the choir, conducted by A. Slep, as well as by the partisans. The song won popularity among Holocaust survivors, and became one of the most performed songs on Holocaust remembrance days." - Heartstrings - Yad Vashem


Quando compose la musica di questa canzone, Alex Wolkoviski aveva 11 anni ed era rinchiuso nel ghetto di Vilnius, insieme ad altre decine di migliaia di ebrei lituani... Solo il 5% di loro sopravvisse...

volko


"Silenzio, silenzio, si irradiano le sorgenti
Del nostro cuore.
Finché le mura del ghetto non saranno cadute,
dobbiamo tacere…
…Non essere ancora felice bambino,
perché le tue risate potrebbero tradirci….
…presto brillerà la luce della libertà
sul tuo volto."


Alexander Wolkoviski (o Wolkowsky; yiddish אַלעקסאַנדר װאָלקאָװיסקי ) è nato a Vilnius, in Lituania, il 2 aprile 1931. Nel 1942, all'età di undici anni, compose la musica per questa canzone, che fu presentata ad un concorso musicale organizzato dallo Judenrat poco prima della liquidazione del ghetto da parte dei nazisti; la canzone ottenne il primo premio. Era stata composta come ninna-nanna (una forma tradizionale della canzone popolare yiddish) per confondere i nazisti; da sottolineare che parecchi membri del coro che dovevano cantarla furono uccisi prima della presentazione. La storia di questo episodio e il recente ritorno di Alex Wolkoviski nella sua città natale sono stati raccontati in un film israeliano, intitolato Ponar. Sopravvissuto allo sterminio, Alexander Wolkoviski si trasferì a Gerusalemme subito dopo la guerra cambiando il suo nome in Alexander Tamir (ebraico: אלכסנדר תמיר ), divenendo in duo con Bracha Eden uno dei migliori pianisti classici israeliani.
Il testo originale della canzone in caratteri ebraici, assieme alla traduzione ebraica, provengono da Mitrei Haliv, la versione ebraica di Heartstrings, il sito dello Yad Vashem dedicato alle canzoni dell'Olocausto.
שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן,
קבֿרים װאַקסן דאָ,
ס'האָבן זײ פֿאַרפֿלאַנצט די שׂונאים
גרינען זײ צום בלאָ.
ס'פֿירן װעגן צו פּאָנאר צו,
ס'פֿירט קײן װעג צוריק,
איז דער טאַטע װוּ פֿאַרשװוּנדן,
און מיט אים דאָס גליק.
שטילער, קינד מײַנס,װײן ניט, אוצר,
ס'העלפֿט ניט קײן געװײן,
אונדזער אומגליק װעלן שׂונאים,
סײַ װי ניט פֿאַרשטײן.
ס'האָבן ברעגעס אױך די ימען,
ס'האָבן אױך די תּפֿיסות צאַמען,
נאָר צו אונדזער פּײַן
קײן ביסל שײַן
קײן ביסל שײַן.

פֿרילינג אױפֿן לאַנד געקומען,
און אונדז האַרבסט געבראַכט.
איז דער טאָג הײַנט פֿול מיט בלומען,
אונדז זעט נאָר די נאַכט.
גאָלדיקט שױן דער האַרבסט אױף שטאַמען,
בליט אין אונדז דער צער,
בלײַבט פֿאַריתומט װוּ אַ מאַמע,
ס'קינד גײט אױף פּאָנאַר.
װי די װיליע אַ געשמידטע
ט'אויך געיאָכט אין פּײַן,
ציִען קריעס אײַז דורך ליטע
גלײַך אין ים אַרײַן.
ס'װערט דער חושך װוּ צערונען
פֿון דער פֿינצטער לײַכטן זונען
רײַטער, קום געשװינד
דיך רופֿט דײַן קינד.

שטילער, שטילער, ס'קװעלן קװאַלן
אונדז אין האַרץ אַרום.
ביז דער טױער װעט ניט פֿאַלן
מוזן מיר זײַן שטום.
פֿרײ ניט, קינד, זיך, ס'איז דײַן שמײכל
איצט פֿאַר אונדז פֿאַרראַט,
זאָל דעם פֿרילינג זען דער שׂונא
װי אין האַרבסט אַ בלאַט.
זאָל דער קװאַל זיך רויִק פֿליסן
שטילער זײַ און האָף...
מיט דער פרײַהײט קומט דער טאַטע
שלאָף זשע, קינד מײַן, שלאָף.
װי דער װיליע אַ באַפֿרײַטע,
װי די בײמער גרין באנײַטע
לײַכט באַלד פֿרײַהײטס־ליכט
אױף דײַן געזיכט,
אױף דײַן געזיכט.

Contributed by Alessandro + CCG/AWS Staff - 2009/1/20 - 14:41




Language: Yiddish

Il testo in traslitterazione.

Riproduce il testo traslitterato dello Yad Vashem, ma come dalle regole YIVO, i suffissi astratti וײט, -קױט- sono traslitterati secondo l'effettiva pronuncia [-hayt, -kayt]. Questo vale ovviamente per tutte le traslitterazioni presenti in questo sito. [RV]

1942: Shmerke Kaczerginski partigiano nel ghetto di Vilnius.
1942: Shmerke Kaczerginski partigiano nel ghetto di Vilnius.
SHTILER, SHTILER

Shtiler shtiler, lomir shvaygn
Kvorim vaksn do.
S'hobn zey farflantst di sonim:
Grinen zey tsum blo.
S'firn vegn tsu ponar tsu,
S'firt keyn veg tsurik.
Iz der tate vu farshvundn
Un mit im dos glik.
Shtiler, kind mayns, veyn nit oytser,
S'helft nit keyn geveyn
Undzer umglik veln sonim
Say vi nit farshteyn.
S'hobn breges oykh di yamen.
S'hobn oykh di tfises tsamen,
Nor tsu undzer payn
Keyn bisl shayn
Keyn bisl shayn

Friling afn land gekumen
Un undz harbst gebrakht
Iz der tog haynt ful mit blumen
Undz zet nor di nakht
Goldikt shoyn der harbst af shtamen
Blit in undz der tsar;
Blaybt faryosemt vu a mame:
S'kind geyt af ponar.
Vi di vilye a geshmidte
T'oykh geyokht in payn
Tsien kries ayz durkh lite
Itst in yam arayn
S'vert der khoyshekh vu tserunen
Fun der fintster laykhtn zunen
Rayter, kum geshvind,
Dikh ruft dayn kind.

Shtiler shtiler s'kveln kvaln
Undz in harts arum.
Biz der toyer vet nit faln
Zayn mir muzn shtum.
Frey nit kind zikh, s'iz dayn shmeykhl
Itst far undz farat
Zen dem friling zol der soyne
Vi in harbst a blat.
Zol der kval zikh ruik flisn
Shtiler zay un hof
Mit der frayhayt kumt der tate
Shlof zhe kind mayn, shlof.
Vi di vilye a bafrayte
Vi di beymer grin banayte
Laykht bald frayhayts likht
Af dayn gezikht,
Af dayn gezikht.

Contributed by Alessandro - 2013/6/2 - 00:48




Language: Italian

Traduzione italiana di Riccardo Venturi
2/3 giugno 2013

A differenza della versione inglese qui riportata, fatta con intendimenti d'arti e per essere cantata, la presente versione aderisce rigorosamente al testo originale yiddish di Shmerke Kaczerginski. In questo caso, un paio di note esplicative contenute direttamente in questa introduzione. Questa canzone, “travestita” da ninna-nanna, parla specificamente del massacro di Ponary, o Paneriai, durante il quale venne sterminata l'intera popolazione ebraica della città di Vilnius (in yiddish, la località è indicata come Ponar).

Il massacro di Ponary (Paneriai), 1943.
Il massacro di Ponary (Paneriai), 1943.


Anche per questo motivo, nella traduzione il nome del fiume che passa per Vilnius, che in Yiddish (così come in bielorusso e in polacco) si chiama Vilye e così viene indicato nella canzone, viene riportato alla dizione lituana di Neris: il nome di Ponary, in lituano Paneriai, significa infatti “sul Neris”. Il fiume è lungo 510 km ed è un affluente del Niemen (Nemunas in lituano).
ZITTI, ZITTI

Zitti, zitti, stiamo zitti:
qui crescono i morti.
Li hanno piantati i nemici:
stanno germogliando.
Le strade portano a Ponar
e nessuna porta indietro.
Nostro padre pure è sparito,
e con lui la buona sorte.
Zitto, bambino mio, non piangere gioia mia,
piangere non serve a niente,
la nostra pena i nemici
non la capiranno mai.
Anche i mari hanno le rive,
anche le prigioni hanno dei limiti,
ma la nostra pena non ha neppure
un barlume di luce,
un barlume di luce.

La primavera è arrivata sulla terra
ma a noi ha portato l'autunno.
Il giorno, oggi, è tutto fiorito;
a noi ci scruta solo la notte.
L'autunno già indora le foglie,
in noi fiorisce il dolore;
da qualche parte una madre perde
il suo bambino che va a Ponar.
Il Neris è come un prigioniero
intrappolato nel dolore,
i blocchi di ghiaccio attraversano la Lituania
e scorrono verso il mare.
Ma le tenebre si dissolveranno,
il sole illuminerà il buio:
cavaliere, vieni alla svelta,
tuo figlio ti sta chiamando.

Zitti, zitti, sgorgano sorgenti
nel nostro cuore.
Finché le porte non si apriranno
dovremo restare muti.
Bambino, non gioire: il tuo sorriso
ci è proibito,
il nemico vedrà la primavera
come una foglia in autunno.
La sorgente scorrerà tranquilla,
stai zitto e abbi speranza:
con la libertà tornerà il babbo,
dormi dunque, bambino mio.
Come il Neris liberato,
come gli alberi di nuovo verdi,
splenderà la luce della libertà
sul tuo viso,
sul tuo viso.

2013/6/3 - 02:16




Language: English

Versione inglese / English Version.

Pur avendo "girato" per tutta la Rete per quel che concerne questa canzone, in ultima analisi proviene da Days of Remembrance, il libretto pubblicato nel 1984 per l'annuale commemorazione della Shoah da parte della Comunità Ebraica degli USA. Gli autori delle traduzioni non vengono indicati direttamente, ma al termine del libretto (pagina 70) vengono indicati come Professor David Hirch (Brown University), Roslyn Hirsch, Roslyn Bresnick-Perry. La versione è una resa inglese d'arte e non corrisponde letteralmente, in diverse sue parti, all'originale yiddish. [RV]
QUIET, QUIET

Quiet, quiet, let's be silent,
Dead are growing here
They were planted by the tyrant
See their bloom appear.
All the roads lead to Ponar now.
There are no roads back
And our father too has vanished,
And with him our luck.
Still, my child, don't cry, my jewel
Tears no help commands
Our pain callous people
Never understand
Seas and oceans have their order
Prison also has its border
Our torment is endless
Is endless

Spring has come, the earth receives her -
But to us brings fall.
And the day is filled with flowers -
To us darkness calls.
Autumn leaves with gold are softened. -
In us grow deep scars,
And a mother somewhere orphaned -
Her child - in Ponar.
Now the river too is prisoner
Is enmeshed in pain
While the blocks of ice tear through her,
To the ocean strain.
Still, things frozen melt, remember,
And cold winds to warmth surreder
Future bring a smile
So calls your child,
So calls your child.

Quiet quiet, wells grow stronger
Deep within our hearts,
Till the gates are there no longer,
No sound must impart.
Child, rejoice not, it's your smiling
That is not allowed
Let the foe encounter springtime
As an autumn cloud.
Let the well flow gently onward
Silent be and dream.
Coming freedom brings your father,
Slumber, child serene.
As the river liberated,
Springtime green is celebrated
Kindle freedom's light,
It is your right.
It is your right!

Contributed by Alessandro - 2009/1/21 - 08:44




Language: Hebrew

La versione ebraica di Avrohom Shlonski dal sito dello Yad Vashem.
תרגום לעברית: אברהם שלונסקי

השיר מושמע כאן בשני ביצועים מתוך ההקלטות של הוועדה ההיסטורית היהודית, מינכן, 1946.
1. שמרקה קצ'רגינסקי.
2. בטי סגל.

השיר פורסם על ידי קצ'רגינסקי בספרו "לידער פון די געטאס און לאגערן", 1948: המילים מופיעות בעמוד 88, המנגינה – בעמוד 385. כמו כן פורסם השיר עם תעתיק, תרגום לאנגלית ומנגינה בספרן של מלוטק וגוטליב "מיר זיינען דא", 1983 (ע' 46). השיר פורסם גם עם תרגומים לעברית בספרו של פרגר "מן המצר קראתי" (ע' 95), ובאסופה של הורביץ "מן המצר" (1987, ע' 44) מופיע השיר בתרגומו של המשורר אברהם שלונסקי.

מילות השיר נכתבו בגטו וילנה על ידי שמרקה קצ'רגינסקי – מחנך, סופר, משורר ופרטיזן. השיר נכתב למנגינה שכתב אלכסנדר וולקוביסקי (היום תמיר) שהיה אז נער בן 11 אשר זכה בתחרות שארגן היודנרט באפריל 1943, לעידוד חיי התרבות בגטו.

השיר מתעד את האירועים שהיו בפונאר מנקודת מבטה של אם השרה שיר ערש לבנה. בשיר מספרת האם על הטרגדיה של וילנה ומביעה תקווה שמתוך החשכה יבקע אור.

השיר הוא מעין שיר ערש לקברים שנולדו בעקבות הרצח ההמוני של תושבי וילנה בפונר. בבית הראשון מבקשת האם מילדה לא לבכות על לכתו של אביו כי השונאים לא יבינו זאת. בבית השני עם בוא האביב גם הילד נשלח למוות. בבית השלישי והמסיים של השיר מבטיחה האם לבנה שהשמש עוד תזרח, החופש יבוא ויביא אתו את אביו הנעדר.

שירי ערש היו פופולריים בתרבות היידית והם הופצו על ידי התיאטרון היידי מאז ימיו של גולפאדן ושירו "ראזשינקעס מיט מאנדלען" (צימוקים ושקדים) המבוסס אף הוא על שיר ערש עממי. ברוב שירי הערש האב נעדר מן הבית והאם מרדימה את ילדה ומספרת לו על ימים טובים יותר ועל עתיד גדול שמחכה לו. בתקופת השואה היוותה מסורת זו כר פורה ליצירה חדשה של שירי ערש על בסיס מנגינות ידועות או חדשות כבשיר זה.

לפי ההערה של קצ'רגינסקי בספרו הנ"ל השיר הושר בגטו וילנה גם על ידי המקהלה בניצוחו של א. סלפ וכן על ידי הפרטיזנים. השיר נפוץ בין ניצולי השואה והפך לאחד משירי הזיכרון המושרים בימי השואה.
שקט, שקט

שקט, שקט, בני, נחרישה!
כאן צומחים קברים,
השונאים אותם נטעו
פה מעברים.
אל פונר דרכים יובילו,
דרך אין לחזור.
לבלי שוב הלך לו אבא
ועמו האור.
שקט בני לי, מטמוני לי,
אל נבכה בכאב!
כי בין כה וכה בכינו
לא יבין אויב.
גם הים גבולות וחוף לו,
גם הכלא סיג וסוף לו,-
ענותנו זאת
היא בלי גבולות
היא בלי גבולות.

תור אביב בא אל ארצך
לנו סתיו אבל.
אור גדול בכל זרוע,
וסביבנו ליל.
כבר הסתיו יזהיב צמרת,
המכאוב יגבר,
שכולה האם נשארת:
בנה הוא בפונר.
מי הויליה הנכבלת
כבר ישאו דכים,
זועפים קרעי הקרח
נשאים לים.
תמגר חשכת ימינו,
אור גדול יזרח עלינו.
בוא פרש, עלה!
בנך קורא,
בנך קורא.

שקט, שקט, אל בסער,
מבועי הלב!
עד אשר חומות תפלנה,
נאלם בכאב.
אל נא בני לי, אל תצחק נא!
לא עת צחוק עכשיו,
צר הפך את אביבנו
לעלה בסתיו.
אט יפך נא המבוע,
שקט, בן רחום!
עם הדרור ישוב גם אבא...
נומה, נומה, נום.
וכמו ויליה המשוחררת,
כאילן עוטה צמרת,
עוד תזכה לאור
בבוא הדרור,
בבוא הדרור.

Contributed by Riccardo Venturi - 2013/6/2 - 01:08




Language: Russian

Versione russa


музыка: Алек Волковицкий (Тамир)
стихи: Шмерке Качергинский
перевод на русский: Алекс Тарн
ТИШЕ, ТИШЕ…

Тише, тише, мальчик милый, –
рядом ходит враг,
сеет братские могилы
в гибельный овраг.
Много троп ведет в Понары,
нет пути назад;
твой отец ушёл в Понары,
нам остался ад.
Тише, тише, мой бесценный, –
не поможет плач;
равнодушны эти стены,
и жесток палач.
Даже морю есть границы,
даже в тюрьмах воля снится,
только нашей боли нет конца,
ей нет конца.

Всем вокруг смеётся лето –
здесь у нас – зима;
полон мир тепла и света –
в нашей яме – тьма.
Лес листвою раззолочен –
скорбный плат суров;
отобрал тебя, сыночек,
тот Понарский ров.
На реке во тьме морозной
треснул тяжкий лёд;
верю – льдины и торосы
в море унесёт.
Потому что мрак увечен,
ну а свет велик и вечен,
потому что он нас позовёт,
нас позовёт!

Тише, мальчик, тише, сладкий,
смерть ещё везде;
мы укроемся, как в кадке,
в собственной беде.
Смеха нет отныне с нами
нет шутливых слов;
вёсны втоптаны врагами
в грязь осенних рвов.
Но весна вернётся к свету –
спи, родимый мой;
вместе с папой, вместе с летом
все придут домой.
Как река в апрельской мощи,
как листва весенней рощи,
все они ещё придут домой,
придут домой!

Contributed by Aleks Tarn - 2018/6/24 - 08:54


Sono incerto se sul sito il brano debba essere attribuito a Wolkoviski o a Kaczerginsky... voi che dite?

Alessandro - 2009/1/21 - 08:47


Per rispondere a un dubbio talmente "antico" da essere firmato ancora "Alessandro", ma che conferma il fatto che, prima o poi, su questo sito a tutto si risponde: l'incertezza del 21/1/2009 è stata risolta attribuendo senz'altro la canzone a Shmerke Kaczerginski, così come fa lo Yad Vashem. Comunque, al termine di questa autentica "maratona" con la sezione Yiddish (si stanno sfiorando i quattro mesi...), darò alcuni (pochi e semplici) criteri per l'attribuzione delle canzoni.

Riccardo Venturi - 2013/6/2 - 00:53




Language: Italian

Traducanzone in italiano di Andrea Buriani

ZITTI, ZITTI :


Zitti, zitti, crescon tombe
fior non ce n’è più,
seminato hanno i nemici,
nascon verdi e blu.
Tante strade vanno a Ponar
nessun vien da là,
nostro padre se n’è andato
e la felicità.

Zitto bimbo, gioia mia,
vano è pianger sai,
i nemici la tua pena
non capiranno mai.
Rive e spiagge hanno i mari,
le prigioni hanno muri,
mai vedrà la luce
la nostra pena,
la nostra pena.

Zitti, zitti, una sorgente
sgorga ora nel cuore.
Poi le porte si apriranno,
ora zitti nel dolore.
Or bambino, non gioire:
ridere è tradir.
Come foglie vedrà Autunno
chi ti ha odiato morir.

Col disgelo l’acqua scorre,
dormi nella stanza.
Torna libero il tuo babbo,
zitta, mia speranza.
Primavera il ghiaccio toglie,
verdi gli alberi di foglie,
splenderan di luce
nella libertà,
nella libertà.

Contributed by dq82 - 2015/11/16 - 10:29


Credo proprio che la traduzione italiana di Riccardo sia stata utilizzata nel programma di sala dello spettacolo “Tutto ciò che mi resta. Il miracolo della musica composta nel lager”, concerto per il Giorno della Memoria tenutosi all’Auditorium Parco della Musica di Roma il 26 gennaio 2015, a cura di Viviana Kasam e Marilena Citelli Francese...

B.B. - 2016/7/22 - 11:27



Main Page

Please report any error in lyrics or commentaries to antiwarsongs@gmail.com

Note for non-Italian users: Sorry, though the interface of this website is translated into English, most commentaries and biographies are in Italian and/or in other languages like French, German, Spanish, Russian etc.




hosted by inventati.org