Ofra Haza / עפרה חזה

Antiwar songs by Ofra Haza / עפרה חזה
MusicBrainzMusicBrainz DiscogsDiscogs Israel Israel


Ofra Haza / עפרה חזהOfra Haza (Tel Aviv, 19 novembre 1957 – Tel Aviv, 23 febbraio 2000) è stata una cantante israeliana.

Nata nel quartiere di Hatikva, a Tel Aviv, Ofra Haza cresce insieme a nove tra fratelli e sorelle. La madre è una cantante di musica tradizionale dello Yemen e Ofra sentendola cantare scopre fin da piccola l'amore per la musica. Dai 12 anni in poi Ofra Haza è parte integrante del gruppo teatrale di Hatikva. Le trame degli spettacoli sono spesso di ispirazione politica, quindi i copioni vengono modificati in base alle decisioni prese dal governo in quel momento. Ofra affronta con coraggio due anni di servizio militare che in Israele è obbligatorio anche per le donne. Inizia ad esibirsi cantando in giro per il suo paese e pubblica per il solo mercato israeliano diversi album di genere pop tra cui il best seller "Shirey Moledet" .

Nel 1983 partecipa all'Eurofestival classificandosi al secondo posto con la canzone Hai. Nel 1985 , dopo un successo ben consolidato in patria , pubblica il suo primo disco sul mercato internazionale , Yemenite Songs un tributo alla musica dello Yemen che le fa conquistare una ristretta notorietà. Con l'aiuto di alcuni produttori americani nel 1988 incide Shaday. L'album Shaday caratterizzato da ritmi dance occidentali miscelate in modo divino con le sonorietà provenienti dal Medio Oriente, fa ottenere ad Ofra Haza un enorme successo prima in Israele, poi Inghilterra ed in Europa, facendo dell' album il maggior successo di genere ethnopop in lingua non inglese . Da menzionare è Im Nin' Alu che raggiunge il n.1 nella Eurochart grazie a vendite altissime soprautto in Germania e che fa vendere all'album milioni di copie.

Nel 1989 pubblica Desert Wind altro riuscitissimo prodotto intriso di sonorietà pop, dance e suoni provenienti dal deserto. Alcune canzoni di Desert Wind sono scelte come colonna sonora dal film Orchidea Selvaggia di Zalman King con Mickey Rourke e Carrè Otis. L'album ottiene grande successo in Medio Oriente, in Europa e fa conoscere Ofra Haza anche in Italia dove parteciperà al Festival di Sanremo 1991 con la versione in inglese della canzone di Raf Oggi un Dio non ho, Today I'll Pray. Così Ofra Haza diventa un artista di tendenza capace con la sua musica di far da tramite tra mondo occidentale e mondo orientale.

Diventa prima "regina d'Israele" poi la "Madonna di Israele" incidendo una sua versione della canzone di Madonna Open Your Heart che la fa conoscere anche negli Stati Uniti. Nel 1992 Ofra Haza pubblica Kirya disco dove abbandona i ritmi techno per dedicarsi a brani cantati in ebraico e arabo, non prima di aver partecipato, in qualità di guest-star, alla nuova versione del più grande successo dei Sisters of Mercy Temple of love. Questo fa sì che ancora una volta lei sia portavoce del suo paese nel mondo.

Nel 1998, la sua notorietà mondiale viene confermata dall'invito a partecipare alla colonna sonora dal film d'animazione della Dreamworks pictures, Il Principe d'Egitto, accanto a star della musica come Whitney Houston e Mariah Carey.

Nonostante così tanto successo la fortuna sembra voltarle le spalle: nel 1987, sopravvive miracolosamente ad un'incidente aereo: il Cessna su cui viaggia precipita nel deserto al confine tra Israele e Giordania ed Ofra viene trovata della autorità solo dopo qualche giorno. Nel febbraio del 2000, cade in coma e muore mentre il mondo dello spettacolo e il mondo si disperano per l'accaduto. Causa della morte: AIDS. La malattia le è stata trasmessa a sua insaputa dal marito, Doron Ashkenasi, tossicodipendente. Mentre la famiglia di Ofra Haza accusa Ashkenasi della morte della cantante e di non aver mai detto a sua moglie di essere sieropositivo, lui muore nell'aprile del 2001 per overdose di cocaina. Al funerale della cantante israeliana sono presenti migliaia di ammiratori e personalità politiche come l'allora Primo Ministro Barak e lo statista Shimon Peres. Ofra Haza nella sua breve carriera ha portato la musica e la cultura israeliana in Occidente ed così diventa quasi un'eroina nazionale.

it.wikipedia

עפרה חזה (19 בנובמבר 1957 - 23 בפברואר 2000) היתה זמרת ישראלית מצליחה, שנפטרה בשנת 2000 ממחלת האיידס. גם לאחר מותה, נחשבת עפרה לאחת מהזמרות הישראליות המוכשרות ואהודות בארץ ובעולם. אישיותה הכובשת, איכות קולה, סגנונה הייחודי וכשרונה הנדיר הם שהביאו להצלחתה הרבה בארץ ובעולם.
תוכן עניינים

עפרה חזה נולדה בשכונת התקווה בתל אביב כילדה תשיעית להורים דתיים יוצאי תימן. היא החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל 12 בסדנת התיאטרון של השכונה, שנוהלה ע"י בצלאל אלוני שלימים הפך למנהלה האישי. בשל גילה הצעיר, היתה צריכה עפרה לשבת בחזרות ולא להשתתף. הסדנה נועדה להעלות הצגות מחאה (כנגד האפליה של יוצאי מדינות ערב). חברי הסדנה הופיעו עם שירים מקוריים ושירי מסורת של יהדות תימן. באחת ממופעי הסדנה באולם צוותא בתל אביב, האדם אותו בחר בצלאל אלוני לתפקיד הראשי לא הגיע למופע ומפני שעפרה, שישבה בכל החזרות בצד, ידעה את כל ההצגה בע"פ, בחר בה אלוני לשחק את התפקיד הראשי. עפרה מצדה הוכיחה את בחירותו של אלוני בה והציגה מחזה מרהיב. יחד עם הסדנה הופיעה חזה בפני החיילים במלחמת יום הכיפורים. בשנת 1974 השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "שבת המלכה", ועל אף שהייתה זמרת אנונימית ונערה בת 16 וחצי בלבד, גברה על יתר המתמודדים, ביניהם זמרים נחשבים כגון ששי קשת, שרה בדישי ושלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", וקטפה את המקום הראשון (למחרת נערך סיבוב שני עם אמנים נוספים ולאחר שקלולו ירדה חזה למקום השלישי). בגיל 18 יצאה חזה עם הסדנה לסיבוב הופעות בארצות הברית מטעם משרד החוץ.

כשהגיעה זמנה להתגייס לצה"ל ניגשה עפרה למבחנים ללהקה צבאית ונכשלה. בסופו של דבר שירתה בצוות הווי נח"ל ולאחר מכן בתור פקידה פלוגתית בפלוגה ג' של חיל החימוש. לאחר שיחרורה הפך המפיק אברהם דשא פשנל לסוכנה. צעדו הראשון כסוכן היה צירופה לליהוק החדש של להקת "שוקולד מנטה מסטיק", לאחר פרישתה של ירדנה ארזי מהלהקה, יחד עם רותי הולצמן וישראלה קריבושי. הליהוק לא הוכיח את עצמו, כבר בהופעתם הראשונה בחו"ל פרשה חזה מהלהקה. תקליט הסולו הראשון שלה היה "שיר השירים בשעשועים" שיצא ב-1978 ושכל מילות שיריו היו מבוססות על ספר שיר השירים. הלחנים והביצועים של עפרה היו פרי עטו של מנהלה האישי בצלאל אלוני ונשארו בסגנון של "סדנת תיאטרון שכונת התקווה". ב-1979 הופיעה חזה בסרט "שלאגר" עם שלישית הגשש החיוור, כנערת הברים "דינה", ובו ביצעה את "שיר הפרחה". בעקבות ביצוע השיר, נרתעו ממנה אנשי התעשייה ובשמך כמה זמן לא הגיעו אליה הצעות. באותה שנה השתתפה חזה בסרט "נערת הפרברים" של ג'ורג' עובדיה שהופק ביפו העתיקה. בצלאל אלוני היה היוצר הראשי של אלבומיה הראשונים של עפרה, ומתוך השירים שכתב ו/או הלחין לה הרבה נרשמו כלהיטים וביניהם "הגשם", "שיר אהבה לחייל", "אמן למילים", "תפילה", "במנגינת הלב" ועוד. כמו כן גם השתתפה ב-1976 בתוכנית שכונת חיים עם השיר "שיר הפיסוק", שחשף אותה לראשונה.

בשנת 1980 הוציאה חזה את אלבום הסולו הראשון שלה , "על אהבות שלנו" (זהו למעשה אלבום הסולו השני שלה, קדם לו "שיר השירים בשעשועים", אך כיוון שזה כלל חומרים כמעט זהים לשל הסדנה ולא הביא לפריצה המיוחלת, נחשב "על אהבות שלנו" כאלבום הבכורה). להיטי האלבום התברגו במהירות בראש המצעד, ביניהם "הגשם", "שיר אהבה לחייל" ו"פלאש גורדון". האלבום כלל גם את להיטה הגדול "שיר הפרחה". האלבום זכה להצלחה ונמכר ב-20 אלף עותקים. חזה זכתה בתואר "זמרת השנה" ברשת ג' ובגל"צ.

ב-1981 יצא אלבומה השני, "בוא נדבר". כמו קודמו, הוא הפך לאלבום זהב, זיכה את חזה בתואר "זמרת השנה" של אותה השנה בכל כלי התקשורת וכלל את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר, "תפילה" (מקום 6 במצעד השנתי).

"פיתויים", אלבומה השלישי, ראה אור בשנת 1982 וכלל כבר כיסוי תקשורתי נרחב יותר: מופע חי ששודר בערוץ הראשון, מוספים מיוחדים בעיתוני הנוער ואת האלבום עצמו קידמה חזה בסיבוב הופעות מקומי. להיטי האלבום, "גבריאל", "מלכת הקסמים" (מתחרות השירוויזיון 1981), "מכתב אהבה" ו"כל יום מתחילה שנה" הפכו את האלבום לאלבום זהב וחזה זכתה, בפעם השלישית, בתואר "זמרת השנה". עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "עפרה חזה לילדים".

שנת 1983 היוותה נקודת זינוק משמעותית עבור חזה. הופעתה הבלתי נשכחת באירוויזיון 1983 ריגשה רבים בישראל כששרה את השיר "חי" המצטט בתוכו גם את המילים "עם ישראל חי" על אדמת גרמניה. הוא זיכה אותה במקום השני באותה תחרות, בהפרש של 6 נקודות בלבד מהזמרת מלוקסמבורג. השיר, "חי" (מילים: אהוד מנור לחן: אבי טולדנו), הפך ללהיט פופולרי גם בישראל וגם בחו"ל, והזניק את מעמדה של חזה מכוכבת עולה לסופרסטארית מקומית. היא הפכה למושא ההערצה של ילדי המדינה, ותמונותיה התנוססו על מוצרי פופ רבים (מצעים, כריות, מחברות, מדבקות, יומנים). בפעם הרביעית ברציפות, היא קטפה את תואר "זמרת השנה" ו"חי" זכה בתואר "שיר השנה". האלבום בעל אותו שם הפך למצליח ביותר שלה, עם להיטים כמו "אמן למילים" ו"סוף הקיץ" ונמכר עד היום בכ-80 אלף עותקים (פלטינה כפולה). עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "שירי מולדת" בו היא ביצעה קלאסיקות ישראליות משנות החמישים והשישים. האלבום הפך לרב-מכר גם הוא, ונמכר עד היום ב-60 אלף עותקים.

ב-1984, בשיא ההצלחה שלה, יצא אלבומה "בית חם". פרט לשיר הנושא, להיטים נוספים מהאלבום כללו את "יד ביד" (מקום 8 במצעד השנתי) ו"איתך הלילה". האלבום הפך במהרה לאלבום זהב. בדצמבר הוציאה חזה, כפרויקט מחווה להורים שלה ושל אלוני, את האלבום "שירי תימן", לימים זה שפרץ את דרכה אל השוק העולמי. ברגע שהעזה חזה לחזור אל שורשיה, חזרו גם רשתות הרדיו להתעלם ממנה. אף רשת לא הסכימה להשמיע שירים מאלבום זה. מתוסכל ואובד עצות, החליט אלוני לפנות אל יזהר אשדות ויאיר ניצני, שיפיקו מחדש שני שירים מאלבום זה: "גאלבי" ו-"אם ננעלו". חלק מהכלים התימניים נוטרלו, והוספו כלים חדשים. על אף קבלת הפנים הצוננת ברדיו, האלבום הפך להצלחה מסחרית מפתיעה ונמכר במהרה ב-40 אלף עותקים. תפנית ארעה, כאשר התגלגלו מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים אל חברת התקליטים האנגלית "S Records ". בחברה התרשמו מאוד, וקנו את זכויות התקליט מ-"הד ארצי". התקליט נמכר ללא הרף באנגליה, והמבקרים יצאו מגדרם למשמע הסגנון המיוחד של הזמרת הזכורה מהאירוויזיון. באותה השנה, לראשונה מזה 4 שנים, חזה הפסידה את תואר "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית, עוד מהתקופה בה ארזי הפסידה לחזה בקדם אירוויזיון. האחרונה ניסתה במשך מס' שנים לפרוץ את השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה מ"שוקולד מנטה מסטיק", וב-1984 הצליחה להעפיל אל הפסגה. לראשונה מאז החלה הקריירה המשגשגת שלה, נאלצה חזה לחלוק את הפסגה עם זמרת נוספת.

על "אדמה" שיצא ב-1985 כבר עבדו עם חזה מיטב הכותבים בישראל. אהוד מנור, יאיר קלינגר, נעמי שמר ויעקב אורלנד הם רק חלק מהרשימה. להיטי האלבום היו שיר הנושא (מקום 5 במצעד השנתי), "גורל אחד" ו"מישהו הולך תמיד איתי". האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה. עוד באותה שנה, הוציאה חזה את "שירי מולדת ב'", שהיווה המשך לקודמו. אלבום זה נמכר ב-40 אלף עותקים.

מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת "שירי תימן" בחו"ל, נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם בתפוצות, בעיקר באירופה. מעמדה של חזה בחו"ל הלך וגדל ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתכניות האירוח הפופולריות ובעיתונים הנחשבים, וקמו לה מעריצים גם בחו"ל. כדי לקדם את הקריירה בחו"ל הוא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם "Aime Moi", שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו(לבסוף שוחררו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו). במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזות זמר.

ב-1986 ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום "ימים נשברים" שכלל סאונדים ואפקטים עדכניים. כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה. מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי קידם את האלבום והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "הכאב הזה", "בוא ונגן אותי" ו"כל הקלפים". כ-30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב.

בשנת 1987 הקליטה חזה את האלבום "שירי מולדת ג'". האלבום יצא לרגל חגיגות 40 שנה למדינת ישראל. ב-3 בפברואר של אותה שנה היא ניצלה מהתרסקות מטוס צסנה שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה בבסיס חיל האוויר לתל אביב. באותה שנה היא גם השתתפה בפסטיגל וזכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".

עוד באותה שנה, תבעה חזה צמד ראפרים אפרו-אמריקאים אשר סמפלו את קולה מהשיר "אם ננעלו". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הסמפול, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, לערוך אותה מעט, ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב שיושרו על ידי חזה. הדבר אכן נעשה, והתוצאות לא אכזבו. ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם 9 שבועות רצופים. הסינגל נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה גם בתואר זמרת השנה שם. כך יצא, שסמפול גרסת "אם ננעלו" על ידי הראפרים נתן לעפרה קידום גדול בחו"ל.

חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק, ואפילו בארצות ערביות, למשל בתימן. אלבומה "שדי" (Shaday), שכלל את השירים "גלבי" ו"אם ננעלו" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום "ימים נשברים" ועוד שירי דאנס אתניים, יצא בשנת 1988. אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל"אם ננעלו" ו"גאלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט - "Love Song". השיר, שהוא בעצם "רענון" לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל קטע (משיר השירים) המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה (א-קפלה), ורק מין אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית יוצאת הדופן של חזה מודגשת ביותר בשיר הזה, ומסיבה זו יוצרים בעולם השתמשו ומשתמשים בשיר זה ליצירותיהם. באותה שנה זכתה עפרה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה, וכעבור שנה זכתה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו. ההצלחה בחו"ל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים והתרכזה בקריירה שבחו"ל.

ב-1989 הוציאה חזה את האלבום "רוח מדברית" (Desert Wind), שנרשם ככשלון יחסי ומכר רק חצי מיליון עותקים, אך מספר שירים מהאלבום כמו "Ya Ba Ye" ו"Wish Me Luck" נרשמו כלהיטים. נוסף על כך סיבוב ההופעות של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים: ראיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק-שאוו האמריקני המנוח, ג'וני קרסון, וראיון בתוכנית הבוקר האמריקנית "The Today Show". באותה שנה השתתפה בעשיית הרמיקס לשיר "מקדש האהבה" של להקת Sisters of Mercy. השיר בוצע בסגנון רוק כבד, והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. כמו כן, סירבה חזה ממניעים דתיים לבקשת הותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חזה הפכה לזמרת מוערכת בחו"ל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. למעשה, מומחים לדבר בחו"ל אומרים שחזה היא בעצם הראשונה מכולם שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ובעצם יצרה את הז'אנר "מוזיקת עולם" שכה פופולרי היום

בשנת 1990 זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו, וסירבה להצעתו של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות עולמי. באותה שנה היא הופיעה בהופעה חיה בפסטיבל הג'אז במונטריי שבשווייץ והופעתה המצליחה גם יצאה לאור על גבי תקליט בשנת 1997. מלבד זאת, באותה שנה היא גם השתתפה שלוש פעמים בפסטיבל סאן רמו שבאיטליה.

בשנת 1993 הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לקבלת פרס הגראמי כזמרת מוזיקת עולם, בזכות אלבומה המצליח "קריה", שצעד מספר רב של שבועות במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין "בילבורד". האלבום כלל בין היתר שיר קינה לזכרם של היהודים שנרצחו בשואה ("Trains of No Return"),שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם השוביניסטי-שמרני ("Daw Da Hiya") ואף שני שירי חתונה מסורתיים של יהודי תימן. באותה תקופה שיתפה פעולה עם גדולי הזמרים כמו איגי פופ, פול אנקה, קליף ריצ'רד, פאולה עבדול ועוד. מלבד זאת, היא השתתפה בתוכניות האירוח הנחשבות ביותר באותה תקופה בחו"ל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים "סחלב פראי"' "האומנת" ו-"המלכה מרגוט" ביחד עם המוזיקאי גוראן ברגוביץ'. כך יצא, שעפרה חזה הפכה להיות לזמרת הישראלית הבינלאומית הראשונה, וגם קבעה שיא ישראלי: הזמרת הישראלית היחידה עד היום שהייתה מועמדת לפרס הגראמי.

בשנת 1994 הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת אלבומה הבינלאומי החדש, "Queen in Exile". הסינגל הראשון והיחיד מאלבום זה (Mata Hari) הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם יזהר אשדות, מי שהקפיץ אותה לצמרת הבינלאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אומנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום נגנז.כל שירי האלבום הופיעו באוסף "מנגינת הלב 2",באותה שנה היא ניצלה בשנית מפגיעת ברק במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מלונדון.

עם הצלחתה בחו"ל החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים בשם "כל הנשמה". אלבום זה הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד השיר "לאורך הים". ב-1994 היא הופיעה באוסלו שבנורבגיה בטקס קבלת פרס נובל לשלום שהוענק ליצחק רבין, שמעון פרס וליאסר ערפאת. בשנת 1995, לקראת קיום עצרת הזיכרון במלאות 30 יום להרצחו של רבין, התבקשה חזה לשיר את "לאורך הים" באירוע. היא נענתה בחיוב, וביצעה את השיר בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, ונכנס לקלאסיקה הישראלית. הוא מורבה להישמע בימי זיכרון לחללי צה"ל.

בשנת 1997 הוציאה חזה את אלבומה האחרון, "Ofra Haza", שהופק על ידי פרנק פטרסון, מי שאחראי בין השאר על להקת "אניגמה". באלבום זה היא גם הקליטה את השיר "אם ננעלו" בגרסה חדשה. רוב השירים באלבום הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה עפרה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית. מבין השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me", הסינגל הראשון של האלבום אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם, השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה של קארול קינג "You`ve Got a Friend".

ב-15 ביולי 1997 התחתנה עם איש העסקים דורון אשכנזי, שבמקור היה גרוש ואב לשני ילדים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם בצלאל אלוני בשל לחצו של בעלה, והוא הפך להיות מנהלה האישי. בשנת 1998 הופיעה ב"פעמוני היובל", הטקס המרכזי של חגיגות ה-50 למדינת ישראל. באותה שנה השתתפה בעשיית הסרט המצויר הראשון של חברת "Dream Works", "נסיך מצרים". בסרט זה שרה חזה את השיר "Deliver Us" (שַלַּח אותנו) ב-17 שפות שונות, וכן דיבבה את קולה של יוכבד. הסרט זכה להצלחה אדירה בכל המדינות בהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית של חזה. באותה שנה היא שיחקה בסרט "צדק מוחלט" שעסק בפרשיית ילדי תימן החטופים. מלבד זאת, ב-1999 היא דיבבה את הסרט המצויר "המלך ואני", שם שרה חמישה שירים שונים.

בתחילת שנת 2000 החמיר מצבה של חזה, היא הובהלה למרכז הרפואי ע"ש "שיבא" בתל השומר במצב קשה וכעבור שבועיים נפטרה מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס בה חלתה. היא נפטרה ב-23 בפברואר 2000, בהיותה בת 42 בלבד. מותה הכה הלם ותדהמה רבה בישראל ובעולם והעיסוק בנסיבותיו העלומות והמיסתוריות נמשך עד היום. בעלה דורון נפטר שנה אחריה ממנת יתר ב-7 באפריל 2001 והוא בן 41.

לפני מותה התחילה חזה בהקלטת דיסק חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה להוציאו לאור. מתקליט זה הספיקה חזה להקליט רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה"). מומחים בינלאומיים אשר השמיעה להם חזה את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לתקליט הצלחה מסחררת. בראיון איתם בסרט "חייה ומותה", חשפו כי התקליט עתיד היה להיות מאוד "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא הוראות מאחרים. השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של מוזיקאי יהודי בשם יונתן אלייאש "The Prayer Cycle" (מחזור תפילות) המבוסס על קטעים מפרק כ"ג בספר תהילים, המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר". במהלך שנת 2007 ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.

he.wikipedia

Ofra Haza (Hebrew: עפרה חזה‎, pronounced [ʕofrɑːh ħazzɑːh]) (November 19, 1957 – February 23, 2000) was a popular Israeli singer, actress and international recording artist.

Of Yemenite Jewish ancestry, Haza was born the youngest of nine children in the poor Tel Aviv neighborhood of Hatikvah. She became an instant local, then national, success story, the subject of great pride for many Israelis of Yemenite origin.

Her voice has been described as mezzo-soprano, of near-flawless tonal quality, capable of lending itself to a variety of musical styles with apparent ease.

Inspired by a love of her Yemenite-Jewish culture, the appeal of her musical art quickly spread to a wider Middle Eastern audience, somehow bridging the divide between Israel and the Arab countries. As her career progressed, the multi-lingual Haza was able to switch between traditional and more commercial singing styles without jeopardising her credibility. The music, too, fused elements of Eastern and Western instrumentation, orchestration and dance-beat. Success was to follow in Europe and the Americas; during her singing career, she earned many platinum and gold discs.
Contents

At the age of twelve-and-a-half, Haza joined a local theatre troupe, and manager Bezalel Aloni spotted her exceptional singing talent. He staged many of his productions around Haza as the centrepiece and later on he became her longtime manager and mentor. At the age of 19, she was Israel's first pop princess and retrospectively, music journalists described her as "The Madonna of the East".

By the time she had completed her military service in 1979, Aloni's protégé had matured as a singer and was ready to launch a solo career.

Her first album, entitled Al Ahavot Shelanu (Our Love), was released in 1980 and yielded a string of popular radio hits, including "Hageshem" (The Rain), "Shir Ahava La'chayal" (Love Song For The Soldier), "Kmo Tzipor" (Like A Bird) and what ultimately became her signature song in her homeland, "Shir Ha'frecha" (The Bimbo Song). The latter was written for the film Shlagger (1979) in which Haza played a leading role. At first, radio stations across the country refused to play the song due to its explicit lyrics but it quickly climbed the charts and reached #1, where it stayed for five consecutive weeks.

A second album soon followed, Bo Nedaber (Let's Talk), which included the hugely popular hits "Tfila" (Prayer) and "Simanim Shel Ohavim" (Lovers Signs).

Her third album, Pituyim (Temptations) came out in 1982 and enjoyed equal success with such hits as "Gabriel" and "Kol Yom Matchila Shana" (A New Year Starts Everyday). With this album, more well-known writers agreed to write her songs, including Tzvika Pick and Nurit Hirsh.

In 1983, Haza's career jumped to a new level of success and popularity. At the Eurovision Song Contest, she came in a close second to the Luxembourg entry with the song "Chai" (Alive). Her popularity in Israel reached enormous heights. Her 1983 album, Chai, became her biggest-selling album to date and the title track was voted the #1 song of the year. Author and historian John Kennedy O'Connor notes in The Eurovision Song Contest - The Official History that Haza's performance of this song was highly symbolic as it contains the lyric "Israel Is Alive". As the contest was held in Munich, Germany, the scene of the 1972 Olympic's massacre, there was considerable patriotism involved with the Israeli entry. [1] Additional hits from the album included "Amen Lamilim" (Amen For Words) and "Sof Hakayitz" (End Of Summer). Haza was voted "Female Vocalist Of The Year" four years in a row, from 1980 through 1983. Later that year, Haza released Shirey Moledet which consisted of her renditions of well-known Israeli folk songs. Public response was so overwhelming, she went on to release two more volumes (in 1985 and 1987).

Bait Ham (A Place For Me) was released in 1984 and included such hits as "Yad Beyad" (Hand In Hand), "Itcha Halayla" (With You Tonight) and the title track. The album quickly went gold. In December that year, Haza released what was to become the turning-point of her career, a collection of Yemenite songs, simply titled Yemenite Songs. Despite lukewarm radio airplay, the album went on to become a best-seller, quickly reaching platinum status. This LP was reissued in the United States by Shanachie Records under the title Fifty Gates of Wisdom.

The album Adama (Earth) followed in 1985 and saw the top writers in the country contribute to the album: Sasha Argov, Naomi Shemer, Ya'akov Orland and Ehud Manor, among others. The album produced the enormously popular hits, "Adama", "Goral Echad" (One Destiny) and "Mishehu Holech Tamid Iti" (Someone Always Walks With Me).

In 1986, Haza tried to update her sound and gathered with acclaimed producer Yizhar Ashdot to create what some consider to be her most interesting work, Yamim Nishbarim (Broken Days). The album had an edgy rock sound and the lyrics were deep and personal and written by Haza herself, a first. The album went gold and produced the hits "Kol Haklafim" (Open Your Cards), "Bo Ve-Nagen Oti" (Come and Play Me) and "Hake'ev Haze" (This Pain).

When asked about her musical roots in an interview on KCRW-FM radio (1993, Santa Monica), Haza spoke of her Yemenite Jewish parents, a childhood filled with music and singing and a passion for traditional Yemenite songs, picked up from her mother. Questioned about the theatre troupe, she spoke of poverty and the total neglect of successive governments for the Hatikvah region; and how, by way of protest, the community had rallied to create something positive and dramatic, which would make others sit up and take notice of a forgotten neighbourhood. Throughout the interview, Aloni can be heard in the background, adding information and correcting Haza about her age (by subtracting two years), when asked about her first album.

Her greatest international recognition came with the single "Im Nin'Alu", taken from the album Shaday (1988), which won the New Music Award for Best International Album of the Year. The song topped the Eurochart (Europe's equivalent to the American Billboard charts) for two weeks in June that year and was on heavy rotation on MTV channels across the continent. For years to come, this song would be extensively re-released, re-mixed and sampled, for example on Coldcut's remix of Eric B. & Rakim's "Paid in Full." The single made only a brief appearance in the UK top 40 singles chart, but became a dancefloor favorite across Europe and the USA, topping the German charts for nine weeks. Subsequent singles were also given the dance-beat / MTV-style video treatment, most notably, "Galbi", "Daw Da Hiya" and "Mata Hari", but none quite matched the runaway success of her first hit. "Im Nin' Alu" would go on to be featured on an in-game radio playlist of the video game Grand Theft Auto: Liberty City Stories, released in 2005.

Haza also received critical acclaim for the albums Fifty Gates of Wisdom (1988), Desert Wind (1989), Kirya (1992), Ofra Haza (1997) and for her collection of children's songs, L'Yeladim (1982).

Kirya (co-produced by Don Was) received a Grammy nomination.

In 1994, Haza released her first Hebrew album in seven years, Kol Haneshama (The Whole Soul). Though not an initial chart success, the album produced one of her biggest hits to date, "Le'orech Hayam" (Along The Sea). The song did not have any substantial chart success upon its release to radio but became an anthem after Haza performed it on the assembly in memorial to deceased Prime Minister Yitzhak Rabin, a week after he was assassinated. Radio stations around the country started playing it and people took notice. Its lyrics became even more symbolic following Haza's own death in 2000.

Her collaborative work with internationally established acts included the single "Temple of Love (Touched by the Hand of Ofra Haza)", recorded with the Leeds-based goth band The Sisters of Mercy in 1992. Thomas Dolby co-produced Yemenite Songs and Desert Wind, where he was also a guest musician. Haza guested on Dolby's album Astronauts And Heretics (1992), singing on the track "That's Why People Fall In Love". She recorded "My Love Is for Real" with Paula Abdul in 1995 and on Sarah Brightman's album Harem, Haza's vocals were included on "Mysterious Days", thanks to an idea by Brightman's partner Frank Peterson (ex-Enigma), who produced both Harem (2003) and the album Ofra Haza (1997).

For the Kirya album, Iggy Pop, a friend of Don Was, performed the narration on "Daw Da Hiya" and Haza joined him and a host of other stars for the video and single release "Give Peace A Chance" in 1991. She also sang on the soundtracks of Colors (1988), Dick Tracy (1990), Wild Orchid (1990), Queen Margot (1994) and The Prince of Egypt (1998). In The Prince of Egypt, she voiced the small role of Yocheved, as well as singing "Deliver Us". For The Prince of Egypt's soundtracks, Haza sang the song "Deliver Us" in 17 of the 21 languages (Czech - "Tak vyveď nás", Dutch - "Bevrijd ons", English - "Deliver Us", Finnish - "Johdata", French - "Délivre nous", German - "Erlöse uns", Greek - "Eleftheri", Hebrew - "Hoshiana", Hungarian - "Szabadíts", Italian - "Ascoltaci", Norwegian - "Befri Oss", Polish - "Uwolnij Nas", Portuguese - "Liberte Nos", Spanish - "Libranos", Swedish - "Befria Oss"). On the soundtrack of The Governess (1998), Haza is the featured singer on seven of the twelve tracks and worked closely with film music composer Edward Shearmur. In 1999, she performed (together with late Pakistani artist Nusrat Fateh Ali Khan) the track "Forgiveness", on the contemporary symphony album The Prayer Cycle by Jonathan Elias.

As a featured background vocalist, Haza's voice has been recorded, re-mixed or sampled for Black Dog's "Babylon" single, Eric B and Rakim's "Paid In Full (Coldcut Remix)" and for the M/A/R/R/S hit "Pump Up The Volume". The single "Love Song" has been re-mixed by DJs many times, its powerful vocal performance and comparatively sparse musical arrangement making it the perfect vehicle for a dance-rhythm accompaniment.

Covers of songs by other artists included the Carole King / James Taylor classic "You've Got a Friend", Madonna's "Open Your Heart", Gary Moore's "Separate Ways", and Led Zeppelin's "Kashmir".

There were many distinguished live performances and Haza spoke with fond memories of her visits to Japan and Turkey. Notable too, was her performance at the 1994 Nobel Peace Prize Ceremony in Oslo, where she appeared alongside Irish singer Sinéad O'Connor. "Paint Box" was written specially for the event. Her 1990 live recording, At Montreux Jazz Festival was released in 1998.

Haza shared duets and concert performances with Glykeria, Yehudit Ravitz, Paul Anka, Paula Abdul, Michael Jackson, Iggy Pop, Hoite, Buddha Bar, Ishtar, Gidi Gov, Whitney Houston, Tzvika Pick, Khaled, Prachim Yerushalaim, The Sisters of Mercy, Sarah Brightman, Thomas Dolby, Stefan Waggershausen, Eric B and Rakim, Gila Miniha, Hans Zimmer, Hagashash Hachiver, Yaffa Yarkoni and Shoshana Damari.

At the fall of 1999, Haza recorded new material for a new album that she worked on with Ron Aviv, a music producer from Petah Tikva.

On 15 July 1997 Haza married businessman Doron Ashkenazi. They had no children together. Ashkenazi died on Saturday, April 7, 2001, of an overdose of crystallized cocaine[2], leaving behind a daughter from his previous marriage, and a 15 year old adopted son Shai Ashkenazi. [3] He was suspected of having infected Haza with the HIV virus. His family did an autopsy test after his death but refused to reveal the results.

Ofra Haza died at the age of 42 on the 23rd February 2000 – the cause being widely reported as organ failure or pneumonia, reportedly arising from HIV/AIDS (Acquired Immune Deficiency Syndrome) complications. Her family declined to confirm or deny these reports, however, stating that it was Haza's wish that the matter should remain private. There was considerable media interest into the circumstances of her death.

Although initial reports suggested that Haza was only suffering from pneumonia or an extended bout with the flu, The Jerusalem Post reports that her condition rapidly deteriorated after she entered the hospital. By the end, Haza was unconscious after suffering liver and kidney failure and was said to be receiving intravenous drug treatment. Administrators at Sheba Hospital said that Haza's heart finally stopped beating on Wednesday because of an abnormal increase in the amount of hydrogen in her body.

After Haza's death was announced, Israeli radio stations played non-stop retrospectives of her music and Prime Minister Ehud Barak praised her work as a cultural emissary, commenting that she also represented the Israeli success story – "Ofra emerged from the Hatikvah slums to reach the peak of Israeli culture. She has left a mark on us all".

Bezalel Aloni, Haza's manager and producer of 28 years published a book L'Michtavim Ofra (Letters to Ofra) in 2007. The book is partially an autobiography of Aloni and partially a biography of Haza, which also consists of compiled letters written by Aloni. In the book, Aloni mentions a conversation between Haza and one of her brothers, which took place when she was at the height of her career. Her brother criticized her life and career choices by saying: "Who the hell are you anyway? You're just an unmarried woman with no children!" Haza did not react. Aloni also describes how he tried to help Haza and protect her from those who, in his eyes, did not have her best interests at heart.

On 22 March 2007, the Tel Aviv Jaffa Municipality and the Tel Aviv Development Fund renamed part of the public park in the Hatikva Quarter to Gan Ofra (Ofra's Park) on the seventh anniversary of her death, in honour of Haza. The park is placed at the end of Bo'az street where Haza's childhood home was built. The designated area features a children's playground, symbolizing her love for children and the old quarter where she grew up and always came back to.

en.wikipedia