בתחנת הרכבת של ניו-יורק
באותו עניין:
אנשים טובי לב
מחלקים סרטים צהובים ודגלי לאום
ומבקשים מהעוברים לרשום ברכות,
תודות לבנים השבים מן הקרבות.
אני רושם לעצמי:
נשמות מסכנות רחומות.
ועלה בי אז זיכרון לבנוני חריף.
זיכרון החזרה הביתה.
... נסענו שם דוהרים ברחובותיה של עיר זרה
(שחורבותיה לא היו זרות לנו כלל),
לצד הדרך הראשית עמד זקן ערבי ונופף במקלו
(אני חושב היום: ודאי סבו של אותו זקן ערבי
עמד גם הוא פעם לצד אותה דרך ממש
ונופף באותו מקל ממש),
עצרנו כדי לעמוד על פשר נפנופו.
הזקן רכן אלי
(בעיניו ראיתי שאינו מבין
מהותה של תהילת אדם,
מהותו של נצחון או כשלון)
וירק בפני את רוקו הצהוב
ושותק סבב על עקבותיו.
ואני נטהרתי ביום ההוא.
ולוא לרגע קט נטהרתי.
באותו עניין:
אנשים טובי לב
מחלקים סרטים צהובים ודגלי לאום
ומבקשים מהעוברים לרשום ברכות,
תודות לבנים השבים מן הקרבות.
אני רושם לעצמי:
נשמות מסכנות רחומות.
ועלה בי אז זיכרון לבנוני חריף.
זיכרון החזרה הביתה.
... נסענו שם דוהרים ברחובותיה של עיר זרה
(שחורבותיה לא היו זרות לנו כלל),
לצד הדרך הראשית עמד זקן ערבי ונופף במקלו
(אני חושב היום: ודאי סבו של אותו זקן ערבי
עמד גם הוא פעם לצד אותה דרך ממש
ונופף באותו מקל ממש),
עצרנו כדי לעמוד על פשר נפנופו.
הזקן רכן אלי
(בעיניו ראיתי שאינו מבין
מהותה של תהילת אדם,
מהותו של נצחון או כשלון)
וירק בפני את רוקו הצהוב
ושותק סבב על עקבותיו.
ואני נטהרתי ביום ההוא.
ולוא לרגע קט נטהרתי.
×
![]()
Note for non-Italian users: Sorry, though the interface of this website is translated into English, most commentaries and biographies are in Italian and/or in other languages like French, German, Spanish, Russian etc.
